חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995

חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995 1
1. הגדרות (תיקון: תשנ"ו, תשס"ג, תשס"ה, תשס"ו-3, תשס"ח, תשס"ט, תש"ע, מס' 11- תשע"א,מס' 12- תשע"א, מס' 13- תשע"ב )
בחוק זה
"בית משפט" - לרבות בית דין לעבודה, בית דין דתי, ראש הוצאה לפועל לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן - חוק ההוצאה לפועל), ולמעט בית דין צבאי כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955;
"גובה" - מוציא לפועל לפי חוק ההוצאה לפועל, בעל תפקיד לפי סעיף 5 לחוק האמור, פקיד של בית משפט או של הנהלת בתי המשפט וכן עובד ציבור שמינה מנהל המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, לצורך גביית חוב לפי חוק זה;
"גוף ציבורי" - אחד מאלה -
(1) משרד ממשלתי;
(2) רשות מקומית;
(3) המוסד לביטוח לאומי, "בזק", החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, חברת החשמל לישראל בע"מ, חברת החשמל מחוז ירושלים בע"מ;
(4) תאגיד הממלא תפקיד ציבורי על פי דין, שקבע שר המשפטים בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
"הפרשי הצמדה וריבית" - כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961;
"חוב" - אחד מאלה לרבות הפרשי הצמדה וריבית, בתוספת פיגורים, שנוספו לו על פי דין, ולמעט חוב המשולם לרשות מקומית -
(1) קנס, שהטיל בית משפט, המשולם לאוצר המדינה או לקרן;
(2) קנס מינהלי כמשמעותו בחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985 אף אם הוא משולם לתאגיד שהוקם לפי חוק, ששר המשפטים קבע אותו בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
(3) קנס בשל עבירה של ברירת משפט כמשמעותו בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982;
(4) קנס אזרחי או עיצום כספי שנקבע בחיקוק;
(5) קנס כמשמעותו בפקודת בזיון בית משפט;
(5א) התחייבות להימנע מעבירה, כמשמעותה בסעיף 72 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בחוק זה - חוק העונשין), והערבות לכך אם ניתנה, ובלבד שהתקיימה עילה לגבייתן לפי סעיף 76 לחוק האמור;
(5ב) ערובה לדחיית ביצועו של עונש שניתנה לפי סעיף 87 לחוק העונשין, ובלבד שבית המשפט נתן החלטת חילוט לגביה;
(5ג) ערובה כהגדרתה בסעיף 41 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (בחוק זה - חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)), שניתנה לפי סימן ו' לפרק ב' לחוק האמור, ובלבד שבית המשפט נתן החלטת חילוט לגביה;
(6) פיצוי כמשמעותו -
(א) בסעיף 77 לחוק העונשין, ובסעיף 38 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים).
(ב) בסעיף 26(8) לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971;
(ג) בסעיף 11(1) ו-(3) לפקודת המבחן (נוסח חדש), התשכ"ט-1969;
(7) אגרה לפי -
(א) חוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984;
(ב) חוק ההוצאה לפועל;
(ג) חוק הדיינים, התשט"ו-1955;
(ד) חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ"ג-1962;
(ה) חוק הקאדים, התשכ"א-1961;
(ו) חוק בית דין לעבודה, התשכ"ט-1969;
(8) הוצאות שפסק בית משפט או גוף המוסמך להטיל על פי דין קנס אזרחי או עיצום כספי לטובת אוצר המדינה או קרן;
(9) כפל ההוצאות שהוצאו כמפורט להלן:
(א) לשם ביצוע הוראה, הודעה או צו בענין מפגע לפי סעיף 71ב לפקודת בריאות העם, 1940;
(ב) לשם ביצוע צו לסילוק מפגע לפי סעיף 11ב(ב) לחוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961;
(ג) לשם הריסתו, הסרתו או סילוקו של שלט לפי סעיף 8(ב) לחוק הדרכים (שילוט), התשכ"ו-1966;
(ד) לשם ביצוע צו לשמירת הניקיון לפי סעיף 13ב(ב) לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984;
(ה) לשם ביצוע צו פינוי רעלים או צו להחזרת המצב לקדמותו, לפי סעיף 16א(ב) לחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993;
(ו) לשם ביצוע צו לסילוק מקור קרינה, לפי סעיף 15 לחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2005.
(ז)4לשם ביצוע צווים לפי סעיפים 45, 46 ו-48 לחוק אוויר נקי, התשס"ח-2008.
(ח) לשם ביצוע צו מינהלי לעניין אסבסט, לפי סעיף 49 לחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק התשע"א-2011.
(10) הוצאות הרחקה שנקבעו בצו הרחקה לפי הוראות סעיף 13 לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952.
(11) תשלומים שבהם חבים זכאים לייצוג לפי סעיף 23 לחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו -1995 .
(12) סכום שעל מועמד להעביר לאוצר המדינה לפי הוראות השעה המפורטות בסעיף 1 לחוק המפלגות (גביית סכומים לאוצר המדינה) (הוראת שעה), התשס"ח-2008;
(12) 3 סכום שיש להעבירו לאוצר המדינה לפי סעיף 28כה2 לחוק המפלגות, התשנ"ב-1992;
(13) סכום שיש לשלמו למדינה לפי דין ושפקודת המסים (גבייה) חלה עליו, ובלבד ששר המשפטים והשר הנוגע בדבר (להלן השרים) אישרו לגבותו לפי הצעת מנהל המרכז וחשב המשרד הממשלתי הנוגע בדבר; הודעה על אישור כאמור תפורסם ברשומות; אישרו השרים כאמור, לא ייגבה החוב באמצעות פקודת המסים (גבייה);
(14) מס, אגרה, היטל או תשלום חובה אחר שיש לשלמו למדינה לפי דין, שסכומו נקבע בחיקוק, ושפקודת המסים (גבייה) לא חלה עליו, ובלבד ששר המשפטים, בהסכמת השר הנוגע בדבר, קבע אותו בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ולאחר שהשרים אישרו לגבותו באמצעות המרכז, לפי הצעת מנהל המרכז וחשב המשרד הממשלתי הנוגע בדבר;
"חייב" - מי שבמועד שנקבע, על פי דין או על פי פסק דין של בית משפט, לא שילם חוב, כולו או מקצתו;
"מידע" - אחד מאלה -
(1) נתונים מרישום שחובה לנהל על פי חוק לגבי רכושו של אדם;
(2) נתונים ממאגר מידע כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, ככל שהם מתייחסים לזכויותיו של חייב, ובכלל זה מספרי חשבון בנק מכל סוג שהוא ופרטים מזהים אחרים של חשבון בנק, ככל שהם מתייחסים לזכויות החייב בחשבון הבנק;
(3) מקום עבודתו של החייב;
(4) פרטי הזהות הבאים: השם, השם הקודם, מספר הזהות ופרטים על דרכון ישראלי או זר, המען לרבות מען קודם ומספר הטלפון;
(5) לענין חייב שהוא תאגיד, העובדה שהתאגיד פעיל ושיש לו מחזור עסקים;
(6) נתונים המצביעים על מקום הימצאו של החייב.
"קרן" - קרן שהוקמה לפי חוק באחריות משרד ממשרדי הממשלה, שלה יועדו כספי חוב וששר המשפטים קבע אותה בצו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
"רשם לענייני המרכז"- כמשמעותו בסעיף 6א(א).
2. המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות (תיקון תש"ע)
(א) שר המשפטים יקים מרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (להלן - המרכז), אשר תפקידו לגבות חובות; הוא ימנה, בהתייעצות עם שר האוצר, מנהל למרכז
(ב) מנהל המרכז רשאי לאצול מסמכויותיו לסגניו, והוא רשאי למנות אחד מהם להיות ממלא מקומו בעת העדרו.
(ג) למנהל המרכז יהיו גם הסמכויות הנתונות לסגניו; לסגן מנהל המרכז יהיו הסמכויות הנתונות לגובה.
2א. הפרשי הצמדה וריבית (תיקון: תשס"ג)
באין הוראה אחרת בדין או בהחלטה של בית משפט, לענין פיגור בתשלום החוב, ייווספו על סכום החוב הפרשי הצמדה וריבית ממועד שנקבע על פי דין או בהחלטה, לפי הענין, ואם לא נקבע מועד כאמור ביום מתן ההחלטה, והכל עד מועד התשלום בפועל.
3. גביית חוב (תיקון: תשס"ג, תשס"ח, תשס"ט)
(א) חוב שלא שולם במועדו ייגבה באמצעות גובה שמינה מנהל המרכז.
(ב) חוב ייגבה בהתאם להוראות חוק זה, ובשינויים המחוייבים בהתאם להוראות פקודת המסים (גביה); לענין זה, יראו את החוב כמס וסמכויותיהם של גובה מסים, של פקיר גביה ושל הממונה על הגביה לפי הפקודה האמורה יהיו נתונות בהתאמה לגובה, לסגן מנהל המרכז ולמנהל המרכז.
(ג) מנהל המרכז יקבע מה הם ההליכים שיש לנקוט לשם גביית החוב שהמרכז מופקד על גבייתו, ואת סדר נקיטתם.
(ד) חייב אדם בחובות, מסוגים שונים, כמפורט בהגדרת "חוב" שבסעיף 1, ייזקף כל סכום שישולם לחשבון החוב לפי הסדר הבא: פיצוי כאמור בפסקה (6), סכום כאמור בפסקה (12), קנס בשל בזיון בית משפט כאמור בפסקה (5), קנס בשל עבירה של ברירת משפט כאמור בפסקה (3), קנס מינהלי כאמור בפסקה (2), קנס אזרחי או עיצום כספי כאמור בפסקה (4), קנס לפי מועד תשלומו כאמור בפסקה (1), התחייבות להימנע מעבירה או הערבות לכך כאמור בפסקה (5א), ערובה כאמור בפסקה (5ב), ערובה כאמור בפסקה (5ג), כפל ההוצאות כאמור בפסקה (9), אגרות כאמור בפסקה (7) תשלומים כאמור בפסקה (11), הוצאות כאמור בפסקה (8) והוצאות הרחקה כאמור בפסקה (10).
(ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בדרכי גביה אחרות הקבועות בחיקוק אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בחוק.
3א. פיצוי לקטין שניזוק מעבירה (תיקון מס' 14 תשע"ב)
הורה בית המשפט לנאשם לשלם פיצוי כאמור בפסקה (6) להגדרה "חוב" לניזוק מעבירה שביום החלטת בית המשפט היה קטין, ישלם המרכז לניזוק את סכום הפיצוי שנפסק, עד לתקרה של 10,000 שקלים חדשים, בניכוי הסכום ששילם החייב, במועד ובתנאים שקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
שילם המרכז פיצוי לניזוק לפי סעיף קטן (א), ייזקף כל סכום שישולם לחשבון החוב, עד לסכום הפיצוי ששילם המרכז כאמור, לטובת אוצר המדינה, בתוספת ריבית החשב הכללי כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.
4. הוצאות גבייה ותשלום החוב
(א) ההוצאות לנקיטת הליכי הגביה על פי חוק זה, כפי שייקבעו, יחולו על החייב, ודינן, לכל דבר וענין, כדין החוב.
(ב) כספים ששולמו על חשבון החוב, עקב הליכים לפי חוק זה, ייזקפו תחילה לחשבון ההוצאות לפי סעיף קטן (א), ולאחר מכן לחשבון החוב לפי הסדר הבא: תוספת פיגורים, ריבית וקרן כולל הפרשי הצמדה.
(ג) הוראת סעיף קטן (ב), בדבר זקיפת תשלום לחשבון ההוצאות תחילה, לא תחול על חוב שהוא פיצוי כאמור בפסקה (6) להגדרת "חוב" שבסעיף 1.
5. דרישת תשלום
לא יינקטו צעדים לגביית החוב לפי חוק זה בטרם תישלח לחייב דרישה לתשלום החוב ובה יצויין המועד שבו על החייב לשלם את החוב; לא שילם החייב את החוב, תישלח לו דרישה נוספת שתומצא בדרך הקבועה בפרק ל"ב לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
5א. החלטה הטעונה הבהרה (תיקון: תשס"ג)
(א) סבר מנהל המרכז שהחלטה לענין תשלום חוב, או חלק ממנה, טעונה הבהרה לשם ביצועה, רשאי הוא או מי שהוא הסמיך לכך, לפנות בכתב לבית המשפט או לגוף שנתן את ההחלטה, לפי הענין, כדי לקבל הבהרה; אין בפניה זו כדי לעכב את ביצועו של אותו חלק של ההחלטה שלא התבקשה לגביו הבהרה.
(ב) התקיים דיון בבקשת הבהרה כאמור בסעיף קטן (א), יזמין בית המשפט או הגוף שלפניו מתבררת הבקשה, את החייב.
5ב. סמכות המנהל לפרוס או לדחות תשלום חוב (תיקון: תשס"ג)
(א) מנהל המרכז רשאי, על פי בקשתו של חייב, לפרוס או לדחות את תשלומו של חוב, אם שוכנע כי היו סיבות סבירות לאי תשלום החוב, כולו או חלקו, במועדו, או כי קיימות נסיבות אישיות מיוחדות של החייב המצדיקות פריסה או דחיה של התשלום כאמור.
(ב) שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע הוראות לענין פריסה או דחיה של תשלום חוב לפי הוראות סעיף זה.
5ג. סמכות לפטור מתשלום תוספת פיגורים (תיקון: תשס"ג, תש"ע, מס' 13- תשע"ב)
עובד המדינה שהוא עורך דין בעל ניסיון של שלוש שנים, שמינה שר המשפטים לענין זה, רשאי לפטור חייב, על פי בקשתו, מתשלום תוספת פיגורים, כולה או חלקה, שהיתוספה על פי דין לחוב כהגדרתו בסעיף 1, למעט לפי פסקה (6) להגדרה "חוב", אם שוכנע כי היו סיבות סבירות לאי תשלום החוב, כולו או חלקו, במועדו, או כי קיימות נסיבות אישיות מיוחדות של החייב המצדיקות פטור כאמור; ביקש החייב פריסה או דחייה של תשלום חוב אגב טיפול בבקשה לפטור מתשלום תוספת פיגורים, רשאי עובד המדינה האמור להורות על פריסת תשלום החוב או דחייתו.
6. מסירת מידע
(א) מנהל המרכז או עובד המרכז שהוא הסמיך לכך, רשאי לדרוש מגוף ציבורי מידע על חייב לצורך גביית חוב או לצורך איתור נכסיו, במידה הנדרשת לצורך פעולות אלה.
(ב) על אף האמור בכל דין, ימסור הגוף הציבורי את המידע שנתבקש למסור לפי סעיף קטן (א) ואשר נמצא ברשותו.
(ג) מידע כאמור ישמש רק לצורך ביצוע חוק זה.
6א. רשמים לענייני המרכז (תיקון: מס' 13- תשע"ב)
(א) שר המשפטים יקבע בכל מחוז, לשכת הוצאה לפועל שהרשמים בה ישמשו גם כרשמי המרכז ויהיו נתונות להם הסמכויות הקבועות בסעיפים 7 עד 7ו; הודעה כל כך תפורסם ברשומות; בהפעלת הסמכויות האמור ישמש רשם ההוצאה לפועל כרשם לענייני המרכז.
(ב) הוראות סעיפים 3א עד 3ד ו-73א לחוק ההוצאה לפועל יחולו על רשם לענייני המרכז ועל הדיונים לפניו, בשינויים המחויבים; לעניין זה, ישמשו הממונה על הרשמים והאחראי על בירור תלונות, כהגדרתם בחוק ההוצאה לפועל, כממונה על הרשמים לענייני המרכז וכאחראי על בירור תלונות הנוגעות לרשמים לענייני המרכז.
(ג) בכל לשכת הוצאה לפועל, לרבות בלשכה שלא נקבעה לפי סעיף קטן (א), יהיה ניתן להגיש בקשות ומסמכים ולקבל מידע בתיקים שנפתחו לפי סעיפים 7 ו-7א לחוק זה.
(ד) בסעיף זה, "מחוז" מחוז בהתאם לאזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים שקבע שר המשפטים לפי סעיף 33 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד- 1984.
7. מינוי כונס נכסים בידי הרשם לענייני המרכז (תיקון: מס' 13- תשע"ב)
(א) מנהל מרכז רשאי, אם ראה צורך או תועלת בדבר לשם גביית חוב, לפנות לרשם לענייני המרכז במחוז שבו נמצא מקום מגוריו או מקום עסקו של החייב, בבקשה שימנה כונס נכסים לנכס מסוים של החייב, ובלבד שהחוב או החובות במצטבר של החייב עולים על 50,000 שקלים חדשים.
(ב) מצא הרשם לענייני המרכז שאליו הפנה מנהל המרכז בקשה לפי סעיף קטן (א), כי מתקיים התנאי האמור באותו סעיף קטן בחוב או בחובות במצטבר של החייב וכי יש צורך או תועלת במינוי כונס נכסים לשם גביית החוב או החובות, הוא רשאי למנות כונס נכסים לנכסו של החייב.
(ג) בהליך לפי סעיף זה ייתן הרשם לענייני המרכז הזדמנות לצדדים לטעון את טענותיהם ולהגיש את ראיותיהם בכתב או בעל פה, בצורה, במועד ובאופן לפי הוראות סעיף 7ה.
(ד) טען החייב בדיון או בכתב כי אינו בעל יכולת לשלם את החוב, ביקש פריסה או דחייה של תשלום החוב או ביקש פטור מתשלום תוספת פיגורים, יחולו הוראות סעיף 7ד, בשינויים המחויבים.
(ה) על מינויו ופעולתו של כונס הנכסים יחולו הוראות סעיפים 38 עד 42 ופרק ה' לחוק ההוצאה לפועל, בשינויים המחויבים.
(ו) נפרע החוב, יורה הרשם לענייני המרכז על סיום תפקידו של כנוס הנכסים ועל ביטול כל ההליכים נגד החייב.
(ז) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות בצו את הסכום הקבוע בסעיף קטן (א).
7א. הטלת הגבלות בידי הרשם לענייני המרכז (תיקון: מס' 13- תשע"ב)
(א) מנהל המרכז רשאי לפנות לרשם לענייני המרכז במחוז שבו נמצא מקום מגוריו או מקום עסקו של החייב, בבקשה להטיל על החייב הגבלה כאמור בסעיף קטן (ג), אחת או יותר, לשם גביית החוב, בהתקיים התנאים המפורטים להלן, ובלבד שלא יגיש בקשה כאמור אם נוכח כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב:
(1) מנהל המרכז שוכנע כי הטלת ההגבלה על החייב מוצדקת הנסיבות העניין, בהתחשב במידת הפגיעה בחייב, ומצא כי אין אפשרות לנקוט הליכים אחרים לגביית החוב שמידת פגיעתם בחייב פחותה, בשים לב בהליכים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב;
(2) החוב לא נפרע בתוך שנה מהיום שבו הומצאה לחייב בהמצאה מלאה דרישה נוספת לתשלום, לפי הוראות סעיף 5, ולעניין פיצוי כאמור בפסקה (6) להגדרה "חוב" בתוך שלושה חודשים מיום מתן גזר הדין;
(3) החייב לא הגיש בקשה לפי סעיף 5ב, 5ג או 7ד, או שבקשתו כאמור נדחתה, או שהחייב אינו עומד, בלא הצדק סביר, בתשלומים שנקבעו לו לפי הסעיפים האמורים;
(4) החוב או החובות במצטבר של החייב, העומדים בתנאים הקבועים בפסקאות (2) ו-(3), עולים על 5,000 שקלים חדשים, ולעניין פיצוי כאמור בפסקה (6) להגדרה "חוב" פיצוי בסכום של 2,000 שקלים חדשים לפחות.
(ב) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות בצו את התקופות והסכומים הקבועים בסעיף קטן (א)(2) ו-(4).
(ג) שוכנע הרשם לענייני המרכז שאליו הפנה מנהל המרכז בקשה לפי סעיף קטן (א), לאחר שניתנה לחייב הזדמנות לטעון טענותיו לפניו, כי מתקיימים לגבי החייב התנאים האמורים באותו סעיף קטן וכי הטלת ההגבלה על החייב מוצדקת בנסיבות העניין, בהתחשב במידת הפגיעה בחייב, בשים לב להליכים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, ומצא כי אין אפשרות לנקוט הליכים אחרים לגביית החוב שמידת פגיעתם בחייב פחותה, הוא רשאי להטיל על החייב הגבלה, אחת או יותר, כמפורט להלן, בהתאם לבקשת מנהל המרכז, והכל לתקופה ובתנאים שיקבע, ובלבד שלא יטיל הגבלה כאמור אם נוכח כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב:
(1) הגבלת החייב מלקבל דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים, התשי"ב- 1952 , מלהחזיק דרכון או תעודת מעבר כאמור או מלהאריך את תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לצורך שיבה לישראל; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע הרשם לענייני המרכז שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו;
(2) עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע הרשם לענייני המרכז שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו;
(3) הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בסעיף 3ג לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א- 1981 ;
(4) (א) הגבלת החייב מלעשות שימוש בכרטיס חיוב, כהגדרתו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו 1986; לעניין זה, דין הגבלה כדין סיום חוזה כרטיס החיוב בהודעת החייב; הודעה על כך תינתן למנפיק בדרך שתיקבע, ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה.
(ב) לא יראו הגבלה כאמור בפסקה משנה (א) כסיום חוזה בהודעת החייב, לעניין הוראות בחוזה שלפיהן הלקוח חייב בתשלום כלשהו בשל עצם קיצורה של תקופת השימוש בכרטיס החיוב, כגון חיוב החייב בתשלום בעבור מתנות מותנות שימוש שקיבל מהמנפיק;
(5) הגבלת החייב מלייסד תאגיד או מלהיות בעל עניין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, ואם השתתף החייב בייסוד התאגיד או היה בעל עניין בתאגיד מתן הוראות לעניין הפסקת כהונתו או חברותו בתאגיד; אין בהוראות לפי פסקה זו או בהפרתן כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או פעולה משפטית של תאגיד שבו היה החייב מייסד או בעל עניין כאמור; לעניין זה, "בעל עניין" כמשמעותו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח 1968 , ולגבי תאגיד שאין לו הון מניות מי שהוא חבר בתאגיד או חבר הוועד או המינהלה של אותו תאגיד;
(6) הגבלת החייב מלקבל, מלהחזיק או מלחדש רישיון נהיגה; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע הרשם לענייני המרכז כי הטלתה עלולה לפגוע פגיעה ממשית בעיסוקו של החייב וביכולתו לשלם את החוב או שרישיון הנהיגה חיוני לחייב, עקב נכותו או עקב נכות בן משפחה התלוי בו; לעניין זה יראו את מי שהוטלה עליו הגבלה מלהחזיק רישיון נהיגה כמי שרישיון הנהיגה שלו פקע מחמת אי-תשלום אגרה.
(ד) לא תוטל הגבלה כאמור בסעיף קטן (ג) אלא לאחר שהחייב הוזמן לדיון בעניין, בהזמנה שנשלחה בדואר רשום, וניתנה לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם ולהגיש את ראיותיהם לפני הרשם לענייני המרכז; בהזמנה לדיון יצוין כי מנהל המרכז ביקש להטיל על החייב הגבלה, אחת או יותר, אלא אם כן ייפרע החוב וכן כי החייב רשאי לבקש, לפי סעיף 5ב, 5ג או 7ד, פריסה או דחייה של תשלום החוב או פטור מתשלום תוספת פיגורים.
(ה)טען החייב בדיון או בטענותיו בכתב כי אין לו יכולת לשלם את החוב, או ביקש פריסה או דחייה של תשלום החוב או פטור מתשלום תוספת פיגורים, יחולו הוראות סעיף 7ד, בשינויים המחויבים.
7ב. סייג להגבלה על כרטיס חיוב (תיקון: מס' 13- תשע"ב)
(א) הגבלה לפי סעיף 7א לא תחול על כרטיס חיוב כהגדרתו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו- 1986, שהערך הכספי שנטען בו הוא רק של גמלה או תשלום אחר מהמפורטים להלן, שלפי כל דין אינם ניתנים לעיקול כלל או שאינם ניתנים לעיקול למעט לשם תשלום חוב מזונות המגיעים מן החייב לבן זוגו, לילדו או להורהו לפי פסק דין או החלטה אחרת של בית משפט או בית דין מוסמך, או שקיימת לפי דין מניעה או הגבלה על עיקולם:
(1) גמלת כסף או תשלום אחר המשולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי;
(2) גמלת כסף או תשלום אחר המשולמים על ידי מוסד אחר ממוסדות המדינה, שקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
(ב) חלה על גמלה או על תשלום אחר כאמור בסעיף קטן (א) מניעה לגבי עיקול לפרק זמן מסוים לפי כל דין, יחולו ההוראות לעניין המניעה גם על תשלום של הגמלה או התשלום האחר באמצעות כרטיס חיוב כאמור, בשינוים המחויבים.
7ג. ביטול הגבלות (תיקון: מס' 13- תשע"א)
(א) נפרע החוב או נוכח הרשם לענייני המרכז כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב, יורה הרשם על ביטול הגבלה שהוטלה על החייב לפי הוראות סעיף 7א.
(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יורה הרשם לענייני המרכז על ביטול הגבלה שהטיל לפי הוראות סעיף 7א, אם נוכח כי החייב עומד בתשלומים שנקבעו לו כדין.
(ג) (1) בוטלה ההגבלה כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי הרשם לענייני המרכז להטילה מחדש, מיוזמתו או לבקשת מנהל המרכז, אם נוכח כי החייב הפסיק לעמוד בתשלומים כאמור.
(2) הגבלה שהוטלה מחדש וטרם חלפה שנה מיום ביטולה, תיכנס לתוקף בלא צורך במשלוח הזמנה לדיון לפי סעיף 7א(ד) או במשלוח התראה לפי פסקה (3); הודעה בדבר חידוש ההגבלה תישלח לחייב בדואר רשום ותיכנס לתוקף בתום 15 ימים מיום שנשלחה.
(3) חלפה שנה מיום ביטול ההגבלה, תישלח לחייב התראה בדואר ובה יצוין כי הרשם לענייני המרכז הטיל מחדש את ההגבלה וכי היא תיכנס לתוקף בתום שלושים ימים מיום המצאתה, אלא אם כן ייפרע החוב או שהרשם או מנהל המרכז ישוכנע, על יסוד בקשה לפי סעיף 5ב, 5ג או 7ד, כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב או כי מתקיימות נסיבות אחרות לפריסה או לדחייה של תשלום החוב או לפטור מתשלום תוספת פיגורים או כי יש סיבות אחרות לביטול ההגבלה או לשינויה, או שתינתן החלטה אחרת בידי הרשם.
(ד) הרשם לענייני המרכז רשאי לבטל הגבלה שהטיל לפי הוראות סעיף 7א, מיוזמתו או לבקשת הצדדים, ורשאי הוא להתנות את הביטול בתנאים שיקבע, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין.
(ה) בוטלה הגבלה שהוטלה על חייב, לפי הוראות סעיף זה, ימציא מנהל המרכז, מיד, ולא יאוחר מתום 24 שעות מעת ביטולה, הודעה על כך לגורמים הנוגעים בדבר, לפי העניין, וכן ישלח הודעה על כך לחייב; בהודעה לחייב יצוין כי אם החייב יפסיק לעמוד בתשלום כאמור, רשאי הרשם לענייני המרכז להטיל את ההגבלה מחדש ללא צורך בהזמנה לדיון או במתן התראה בהתאם לאמור בסעיף קטן (ג).
7ד. סמכות הרשם לענייני המרכז לפרוס חוב, לדחות את המועד לתשלומו או לפטור מתשלום תוספת פיגורים (תיקון: מס' 13- תשע"ב)
(א) הוגשה לרשם לענייני המרכז בקשה כאמור בסעיף 7 או 7א וטרם התקבלה החלטתו בבקשה, או החליט הרשם בבקשה כאמור למנות כונס נכסים או להטיל הגבלות והמינוי או ההגבלות עומדים בתוקפם או החליט להטיל הגבלה מחדש לאחר שבוטלה בהתאם להוראות סעיף 7ג(ג), הוא רשאי, לבקשת החייב, לפרוס את החוב, לדחות את מועד תשלומו או ליתן פטור מתשלום תוספת פיגורים, בהתאם להוראות סעיף 5ב או 5ג, בשינויים המחויבים; הגיש החייב לרשם לענייני המרכז בקשה כאמור ונוכח הרשם כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב, יורה על פריסת החוב, על דחיית מועד תשלומו או על מתן פטור מתשלום תוספת פיגורים, לפי העניין.
(ב)הוגשה לרשם לענייני המרכז בקשה לפריסת החוב, דחיית מועד תשלומו או לפטור מתשלום תוספת פיגורים כאמור בסעיף זה, הוא רשאי, לחקור במצבו הכלכלי של החייב, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה, יציאותיו מישראל וכניסותיו לישראל, חובותיו והוצאותיו כדי לברר את יכולתו של החייב לשלם את החוב; לשם ביצוע סעיף זה, יהיו נתונות לרשם סמכויות כאמור בסעיף 6; בדיקת יכולתו של חייב תיעשה בפומבי או בדלתיים סגורות, כפי שיורה הרשם.
7ה. סדרי דין לפני הרשם לענייני המרכז (תיקון: מס' 13- תשע"ב)
שר המשפטים יקבע את סדרי הדין לפני הרשם לענייני המרכז; לא הותקנו תקנות לפי סעיף זה, בעניין מסוים, יפעל הרשם לענייני המרכז באותו עניין בדרך הנראית לו הצודקת והמועילה ביותר.
7ו. ערעור על החלטות הרשם לענייני המרכז (תיקון: מס' 13- תשע"ב)
(א) החלטות הרשם לענייני המרכז ניתנות לערעור לפני בית משפט השלום, ברשות הרשם או שופט בית משפט שלום; ואולם החלטות שניתנו לפי סעיף 7 לעניין כינוס נכסים של דירת מגורים לפי סעיף 7א(ג)(1) או (2) או לפי סעיף 58 לחוק ההוצאה לפועל, כפי שהוחל בסעיף 7(ה), ניתנות לערעור בזכות.
(ב) הוגשו ערעור או בקשת רשות ערעור לפי סעיף זה, אין בכך כדי לעכב הליך לפי חוק זה, ואולם, הרשם לענייני המרכז או בית המשפט שהערעור או בקשת רשות הערעור הוגשו לפניו רשאי להורות על עיכוב ההליך, והוא רשאי להתנות את העיכוב במתן ערובה להנחת דעתו.
8. מן הארץ עיכוב יציאה לשם מניעת סיכול הגבייה (תיקון: מס' 13- תשע"ב)
(א) היה למנהל המרכז יסוד סביר להניח שהחייב עומד לעזוב את הארץ ולסכל בכך את גביית החוב או הליך לשם גבייתו, רשאי הוא לפנות לבית משפט שלום ולבקשו לצוות על עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ ועל הפקדת דרכונו או תעודת המסע שלו.
(ב) בית המשפט לא יתן צו כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן סכום החוב אינו פחות מהסכום שקבע שר המשפטים, ובית המשפט שוכנע כי יציאתו של החייב לחוץ לארץ עלולה לסכל את גביית החוב וכי לא ניתן להבטיח את גבייתו בדרך של מתן ערובה מתאימה, או בדרך אחרת.
(ג) תוקפו של צו עיכוב יציאה מן הארץ, לפי סעיף זה, לא יעלה על שנה, אולם רשאי בית המשפט, על פי בקשתו של מנהל המרכז, להאריך תקופה זו מטעמים שיירשמו.
(ד) היה החייב תאגיד, ניתן לבקש צו עיכוב יציאה מן הארץ לפי סעיף זה נגד מנהל בתאגיד; בסעיף קטן זה, "מנהל בתאגיד" - מי שמשמש כמנהל הכללי של החברה, או בעלי המניות העיקריים שלה הרשומים אצל רשם החברות, ובכל תאגיד אחר - מנהלו הכללי, חבר ועד או שותף.
9. סודיות
אדם שהגיע אליו מידע לצורך ביצוע חוק זה, לא יגלה את תוכנו, אלא לצורך ביצוע חוק זה.
10. עונשין
מי שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר שנה:
(1) סיכל פעולה שננקטה לפי חוק זה או הפריע לביצועה;
(2) גילה מידע או השתמש במידע בניגוד להוראות סעיפים 6(ג) או 9.
11. סייג לשימוש בסמכות
(א) קבלת מידע לפי סעיף 6 מאת רשות מס כמשמעותה בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות מס), התשכ"ז-1967, תהיה על פי תקנות שיתקין שר המשפטים בהסכמת שר האוצר.
(ב) השימוש בסמכויות הנתונות לפי חוק זה, ככל שהן מתייחסות למתקן המוחזק על ידי צבא הגנה לישראל או לשלוחה אחרת של מערכת הביטחון שאישר שר הביטחון, או למידע המצוי ברשותם, יהיה על פי תקנות שיתקין שר המשפטים בהסכמת שר הביטחון.
(ג) השימוש בסמכויות הנתונות לפי חוק זה ככל שהן מתייחסות למתקן המוחזק על ידי משטרת ישראל או שירות בתי הסוהר, או למידע המצוי ברשותם, יהיה על פי תקנות שיתקין שר המשפטים בהסכמת שר המשטרה.
(ד) תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
12. גבייה בעבור קרן, תאגיד או הסנגוריה הציבורית (תיקון: תשס"ג2, תשס"ח)
(א) כספי חוב, שנגבו בעבור קרן, תאגיד או הסניגוריה הציבורית , לפי הוראות חוק זה, יועברו לקרן או לתאגיד, לפי הענין, בניכוי ההוצאות לנקיטת הליכי גביה כאמור בסעיף 4, וכן בניכוי סכום בשיעור של 20% מכספי החוב שנותרו לאחר ניכוי ההוצאות כאמור, לשם כיסוי ההוצאות לתפעול המרכז.
(ב) כספי חוב כהגדרתו בפסקה (11) להגדרה "חוב", שנגבו בידי המרכז לפי הוראות חוק זה, יועברו לסניגוריה הציבורית.
13. ביצוע ותקנות
שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
14. תחילה (תיקון: תשס"ג)
תחילתו של חוק זה 14 ימים מיום פרסומו; ואולם לגבי חוב שהוא קנס מינהלי, קנס על עבירת ברירת משפט, קנס אזרחי, עיצום כספי, התחייבות, ערבות, ערובה, אגרה המשולמת בבית דין דתי או הוצאות שנפסקו על ידיו, הוצאות שנפסקו על ידי גוף המוסמך להטיל על פי דין קנס או עיצום כספי, וכן כפל הוצאות כאמור בפסקאות (2), (3), (4), (5א) עד (5ג), (7)(ג) עד (ה), (8) למעט לענין הוצאות שפסק בית המשפט לטובת אוצר המדינה, ו-(9) להגדרת "חוב" שבסעיף 1, תהיה תחילתו במועד שיקבע שר המשפטים בצו.
______________________________
1 ס"ח תשנ"ה, 170; תשנ"ו, 352; תשס"ג, 568; תשס"ה, 419; תשס"ו, 166; תשס"ח, 146, 218, 594, 784; תשס,ט, 205; תש"ע, 296, 385. תיקון מס' 13-, תשע"ב, 26. התקבל בכנסת ביום י' בחשוון התשע"ב (7 בנובמבר 2011); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הממשלה 556, מיום כ"ח בטבת התשע"א (4 בינואר 2011), עמ' 348, תשע"ב; תיקון מס' 14 תשע"ב, 170. התקבל בכנסת ביום י"ד בשבט התשע"ב (7 בפברואר 2012); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הכנסת 400, מיום י' בתמוז התשע"א (2 ביולי 2011), עמ' 218.
2 סעיף 8 לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון מס' 2), התשס"ג-2003 (ס"ח תשס"ג, 570) קובע:
"8. הוראת מעבר
הוראת סעיף 12 לחוק העיקרי כנוסחה בסעיף 5 לחוק זה תחול על כספים שנגבו ביום התחילה ואילך."
3 סעיף 32 לחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2006 (ס"ח תשס"ו, 167) קובע תחילתו של תיקון סעיף 1 לחוק בתום שנה מיום פרסומו. (החוק פורסם ביום 1.1.2006).
3 בסעיף 26 לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, (ס"ח תשס"ח, 594) נאמר להוסיף בסעיף 1 בהגדרת "חוב" להוסעיף פסקה 12 כנראה מתוך טעות מפני שקיימת כבר פיסקה (12).
4סעיף 93(א) לחוק אוויר נקי, התשס"ח-2008 קובע לגבי הוספה בהגדרה "חוב" בפסקה (9) פרט (ז):
"93. תחילה
(א) בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), תחילתו של חוק זה ביום כ"ה בטבת התשע"א (1 בינואר 2011) (בחוק זה - יום התחילה)."
6 תחילה והוראות מעבר (תיקון מס' 13- תשע"ב)
(א) תחילתו של חוק זה ארבעה חודשים מיום פרסומו (בסעיף זה- יום התחילה).
(ב) על הליכי כינוס נכסים לפי סעיף 7 לחוק זה, כנוסחו ערב יום התחילה, שהיו תלויים ועומדים ערב היום האמור, ימשיכו לחול הוראות חוק זה כנוסחו ערב יום התחילה.
7. תחילה ותחולה (תיקון מס' 14 תשע"ב)
תחילתו של תיקון זה ביום י"ט בטבת התשע"ג (1 בינואר 2013); הוראות סעיף 3א לחוק זה יחולו על פיצוי שנקבע בהחלטת בית המשפט שניתנה ביום תחילתו של תיקון זה ואילך.

חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995

חיפוש עורך דין לפי עיר